מאת: ד"ר מירה כהן שטרקמן Ph.D.

(פורסם לראשונה בירחון "חיים אחרים" גליון ינואר 2013).

האלו ורה (Aloe vera )הגיעה אל המערב מאפריקה הטרופית כבר בתקופה הקדומה. ממצאים ארכיאולוגים מאזור מסופוטמיה (האזור שבין הפרת והחידקל) מצביעים על שימושים באלו ורה ב- 1750 לפני הספירה כצמח המשמש למטרות רפואיות.
דיוסקורידס, רופא יווני בן המאה הראשונה לפני הספירה כתב על יכולות הצמח לחולל פלאים ולרפא אינפקציות בעור.
הפרמקופיאה האמריקאית מ 1820 מתארת שימושים רפואיים בצמח האלו ורה. עצם הכללת הצמח בפרמקופיאה המקובלת כיום בעולם המחקר ההרבולוגי, נותנת לצמח מעמד מקובל של שימושים למטרות רפואיות ברפואה הטבעית ובנטורופתיה.

כיום מוכרים שימושים בטיפול בכיב פפטי, איידס, סכרת, מחלות אימונולוגיות, פציעות ועוד.
קצרה היריעה מכדי להביא כאן את כל נפלאות האלו ורה. יש לו כיום שימושים קוסמטיים מופלאים להצערת העור ושיפור הספיגה ודי אם נבחן את מדפי הפארמים והשימושים המרובים הנעשים בצמח.

ברפואה טבעית מכירים בעיקר ארבע שימושים בצמח האלו ורה:

ג'ל אלו ורה – הג'ל הוא החלק הפנימי של עלי האלו ורה הבשרניים ומופק על ידי הסרת השכבות החיצוניות ושימוש בחלק הפנימי- הרירי.
רכז אלו ורה– מופק מהג'ל המצוי בלב העלים , לאחר הוצאת המים.
מיץ אלו ורה– המוצר הניתן לשימוש פנימי ומכיל לפחות 50 אחוז ג'ל אלו ורה.
גומי (latex) האלו ורה– נוזל מר וצהוב המופק מקליפת עלי האלו ורה שם מצוי ה aloin.

האלואינים מכילים אינזימים משני סוגים: איזוברבלוין וברבלוין. אינזימים אלו מכילים מגנזיום ולכן מסייעים להקלה על כאבים וכן גרמניום, מינרל קורט, אנטיאוקסידנט עוצמתי המחזק את מערכת החיסון , משפר אספקת חמצן לתאים ויש לו תכונות אנטיביוטיות.
הפוליסכרידים המצויים בצמח אינם נספגים במערכת העיכול אבל פועלים על הריקמה הלימפואידית חיסונית הנמצאת בדופן המעי ובכך משפרים תפקוד מערכת החיסון.

שתיית מיץ אלו ורה, בכמויות מדודות והולמות, מקובלת ברפואה טבעית כטיפול מסייע למצבי עצירות ואמנוראה (אל-וסת).
בשימוש חיצוני מיץ האלו ורה יקל בריפוי גרוד, עקיצות חרקים, דימום מהאף, אקזמה, פצעי בגרות, סבוראה, אסטמה של העור, פציעות , כוויות ופיסורה.

הפקת ג'ל אלו ורה באמצעים ביתיים:
נוטלים עלה הגדל בגינה או בבית, קולפים בעדינות את הקליפה ומניחים את החלק הפנימי שלו, הרירי, על המקום הפגוע. החיתוך לא יפגע בהתפתחותו הטבעית של הצמח אלא ישפר את יכולתו ליצור "ילדים" נוספים בעציץ או בגינה.

מוכרים כ 500 זנים של אלו ורה ברחבי העולם. אפשר לגדלה בגינה ביתית במקום החשוף לאור השמש וללא השקייה מרובה וכן בעציץ גדול מנוקז עם אדמה חולית גם בתוך הבית כך שהאלו ורה תטפל בניקוי אנרגטי של הבית.

אלו ורה לטיפול בעצירות:
ימי החורף מתאפיינים בין היתר בתבשילי קדירה (למשל- חמין/צ'ולנט) המועשרים בסיבים תזונתיים ומכילים פיט וכימיקלים המעכבים עיכול חלבונים.
המזון שבושל שעות ארוכות בתנור מאבד את החיוניות הטבעית ומכביד על מערכת העיכול. אנשים עם מערכת עיכול חלשה או עצלה עלולים לסבול מעצירות ואפילו טחורים. במצבים קיצוניים המצב עלול להגיע לקרע באזור פי הטבעת (פיסורה).
יתרה מכך, אנשים המורגלים בשתייה קרה של "משקאות קלים", בדרך כלל ימנעו מכך בימי החורף. במידה ולא מתרגלים שתיית מים- יווצר עומס במערכת העיכול ועצירות.
שתיית מיץ אלו ורה בכמויות מתאימות משפר את הפרשת מיץ מרה וממריץ את מערכת העיכול. אבל חשוב לדעת שמיץ האלו ורה מגרה מאד את המעיים ולכן אסור לשימוש במצבים דלקתיים והתפרצויות של קרוהן וקוליטיס.
כמובן שאין לעשות שימוש במיץ האלו ורה כתחליף לאורח חיים תזונתי בריא ונכון גם בימי החורף. לא מומלץ ליטול אותו באופן קבוע. רצוי לתחום את השמוש לשבועיים עד 4 שבועות.

גידול אלו ורה בעציץ ביתי:
טלו מיכל של 4-5 ליטר מנוקז היטב ומלאו באדמה קלילה. שיתלו בעציץ שתיל אחד של אלו ורה והניחו מול חלון גדול לקבלה מיטבית של אור יום. מומלץ להשקות מעט- פעם בשבוע תספיק. לאחר תקופה מסויימת השתיל יפתח "ילדים" ויהיה מרשים בעלים גדולים ובשרניים.

העציץ יכול לשמש כתרופה ביתית זמינה, חלק מארון התרופות הטבעי, בכל עונות השנה.

אינהלציה עם אלו ורה:
לטיפול במחלות חורף המלוות בקשיי נשימה- אפשר להוסיף ג'ל המופק מהעלים לאמבט אדים. נשיפת האדים תקל על הנשימה.

אזהרה: עלי האלו ורה מרים ולחים ואלוורהיש תכונות משלשלות וכלן יש להמנע משימוש בה בתקופת ההריון. במינון גבוה העלים ממריצים את העיכול וזרימת מיץ מרה אבל במינון גבוה הן עלולים לים עלולים לגרום להקאה.