אמנון ותמר

מאת מירה כהן שטרקמן,

פורסם בירחון "חיים אחרים" גליון פברואר 2013.

אמנון ותמר, זכר ונקבה, זוג יפה של פרחים שהתאהבתי בהם עוד בילדותי. סבתי מרים כהן ז"ל שתלה מידי שנה את האמנון ותמר לאורך שביל הכניסה לבית והכל היה חגיגה של צבעים. עלי הפרח בצורת לב ובצבעים של צהוב, סגול, כחול ולבן – הצבעים של הצ'אקרות העליונות אצל האדם. בימים היפים של תחילת האביב אפשר להנות ממדיטציה וחיזוק הצ'אקרות העליונות באמצעות הנחת הפרחים באזורי הצ'אקרות והתבוננות פנימית באזורים אלו לעירור יכולות אישיות, ביטוי אישי וקבלתמידע מהאני העליון.

יש כמה סוגים של אמנון ותמר ובהרבולוגיה ונטורופתיה אנחנו עושים שימוש בשלושה סוגים: Viola tricolor , Viola yedoensis , Viola odorata . באנגליה הצמח נקרא ג'ק וג'יל וברוסיה איוון ומריה. הסיפור של אמנון ותמר מוכר בפולקלור הרוסי כסיפור טראגי של אהבה אסורה בין אח ואחות. בתנ"ך אמנון ותמר הם צאצאי דוד המלך. אמנון הוא בנו בכורו של דוד המלך ונולד לאחינועם היזרעאלית ותמר נולדה לדוד מאשה אחרת- מעכה, בת מלך גשור. תמר היתה נערה יפה ואמנון שלא ידע שהוא אחיה חשק בה והתאהב בה. אבל, לאחר בעילתה, אמנון נטש אותה ואף סרב לקבלה כבת חסות. היחסים מסתיימים בטרגדיה שבסופה אחיה של תמר, אבשלום, הרג את אמנון ואילו תמר נותרה ללא בתוליה וללא נותן חסות.

האגדה הרוסית על איוון ומריה מסתיימת גם היא בטרגדיה שבסופה שני האחים המאוהבים נמצאו חבוקים מתים ומקבר המשותף צץ פרח שצבעיו המשתלבים גילם את אהבתם.

הצמח אמנון ותמר נחשב לצמח מרפא עדין כבר אצל העשבונאים – הרבולוגים – בתקופה העתיקה. עשו בו שימוש לטיפול בכעס וזעם, מניעת כאב ראש וסחרחורות.

ברפואה הטבעית המודרנית עושים בו שימוש בעיקר לטיפול בילדים בזכות עדינותו ובעיקר לטיפול בעור ובמערכת הנשימה.

מערכת העור ומערכת הנשימה אלו מערכות המיוחסות ברפואה הטבעית לאלמנט המתכת, זו המגולמת באנרגיה של הסתו. אנרגיה זו הקשורה עם רגשות של עצב וצער, נזלת כרונית ולעיתים מערבת בעיות גם במעי הגס.

שילוב של טיפול בעור ובמערכת הנשימה עם טיפול במערכת הרגשית הכרחי בטיפול ההוליסטי להבראה. לכן, בהופעת בעיות עור ובעיות במערכת הנשימה או במעי הגס, מומלץ מאד לשלב טיפול בפרחי באך ותרפיית איזון גוף-נפש. הרגעת האנרגיה המתכתית מושגת גם באמצעות איזון האנרגיה של האדמה והאש. האיזון יכול להעשות גם במזונות יעודיים המאזנים את המערכת האנרגטית וכך משפיעים על המערכות הפיסיות המבטאות את הסימפטומים החיצוניים.

משחה של אמנון ותמר לטיפול בעור:

נוטלים עלים ופרחים יבשים וטוחנים דק. מוסיפים מעט מים כדי ליצור משחה. מניחים על העור הפגוע .

מתאים לטיפול באטופיק דרנטיטיס, פציעות וכיבים.

לטיפול בתינוקות

הכנת חליטה: להרתיח כוס מים ולהוסיף כף של עלים ופרחם יבשים קצוצים. לבשל במשך 5 דקות בסיר סגור ולצנן. לשטוף בעדינות את המקום הפגוע.

מתאים לטיפול בגרוד אצל תינוקות, עקיצות חרקים. אצל מבוגרים אפשר לטפל בכיבי דליות ובפסוריאזיס.

השימוש ההרבולוגי בצמח נעשה באמצעות החלקים העיליים שלו. הם מכילים ספונינים טריטרפנואידיים , פלבנואידים, אלקלואידים ושמן נדיף.

אמנון ותמר מתאים כאמור גם לטיפול במערכת הנשימה. הוא מכייח, נוגד דלקת, מטפל בשעול יבש.

הצמח נחשב למשלשל עדין ומשתן ושתיית חליטה ממנו יכולה לסייע במצבי עצירות קלים.

 

ברפואה ההסינית מוכר זן הידוע בשם Viola yedoensis ומכנים אותו דזי הואה די דינג. משמש בעיקר לטיפול בזיהומי עור וכן נגד דלקות לימפתיות.

 

הזן האנגלי מוכר בשם Viola odorata –עושים שימוש בעיקר בפרחים של הצמח ולעיתים גם בעלים. נחשב מונע סרטן ומטפל בגידולים סרטניים. השימוש העיקרי של הצמח הוא כנוגד שיעול, ברונכיטיס נזלת. בשנות ה 30 למאה הקודמת עשו בו שימוש לטיפול בסרטן השד וסרטן הריאות ועד היום בהרבולוגיה מודרנית הוא חלק מצמחי המרפא לטיפול בסרטן.

 

לשימוש נוח וטעים לילדים ניתן להכין מהאמנון ותמר סירופ לשתיה.

סירופ אמנון ותמר לטיפול בשיעול יבש, ברונכיטיס ונזלת:

1 ספל דבש איכותי

2 ספלים של חליטת צמח: 3-4 כפיות צמח יבש להשרות ב 2 ספלים של מים רותחים ולכסות- במשך 5 דקות. לצנן.

1/4 כוס אלכוהול אתנול או 1 ספל גליצרין צמחי

לערבב הכל ולהחזיק את הסירופ במקרר לשימוש לילדים.

 

חליטת העלים והפרחים מצויינת לשטיפת פה לטיפול בזיהומים בחלל הפה וכן לשטיפת עיניים במצבי דלקת. לפעולה זו מומלץ לעשותשימוש בזן – Viola odorata .

 

מאחר והצמחים מכילים ספונינים מומלץ להמנע משימוש במינון גבוה. הצמח עלול לגרום לבחילה והקאות.

 

חשוב לשים לב שלא כל אמנון ותמר הוא הזן הרפואי. ניתן לרכוש את האמנון ותמר במשתלות ומחירו כ 8-12 ₪ ובדרך כלל נמכרים הצמחים : Viola withrockiana והאמנון ותמר הננסיים הם ה V.cornuta- אלו אינם צמחי מרפא אלא צמחי נוי. זני המרפא הם אלו שהזכרנו לעיל.